תפריט

בס

בס"ד

ברכת הכהנים – או ברכת הרבנים?

פרשת נשא – סיון תשע"ב

בפרשת נשא אנו מתוודעים לראשונה לברכה הנאמרת כל יום בתפילת השחרית בשעת חזרת הש"ץ – "ברכת הכהנים". ברכה זו ונוסחה, היא ציווי מפורש של הקב"ה אל הכהנים, ע"י משה:

"...דַּבֵּר אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.." (במדבר ו:כג-כז)

אין איש מבני ישראל או מבני לוי רשאים לתפוס את מקום הכהנים ולברך את ישראל בברכה זו. אעפ"כ מצאנו בגמרא שיש לכאורה חריגה מכלל זה:"..ואמר רבי יוסי: מימי לא עברתי על דברי חברי. יודע אני בעצמי שאיני כהן, אם אומרים לי חבירי עלה לדוכן - אני עולה..."[1](שבת קיח:ב) ויותר מכך,אפילו על הכהנים חל איסור מוחלט לשנות מהנוסח המופיע בתורה - להוסיף או לגרוע ממנו, כדברי ר' יוסף אלבו בספר העיקרים:

"..מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר: אלהי אבותיכם יוסף עליכם תלמוד לומר הדבר, אפילו דבר לא תוסיף עליו, וזה מפורש כמו שכתבנו...וכן לא תגרע ממנו.." (ספר העיקרים מאמר ג פרק יד) ולדברי הגמרא, אפילו למי שרגילים לתרגם את התורה – אין אישור לתרגם את הפסוקים שמופיעים בברכת הכהנים: ".. ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין.." (מגילה כה:ב)

 ראוי לשים לב שברכת הכהנים נזכרת בתורה בשבת הראשונה שבאה אחר חג השבועות – ולפי המסורת, יום שבועות היה גם היום הראשון שבו השרה הקב"ה את שכינתו על העם במעמד הר סיני, ולכן יש בברכה זו מעין המשך ישיר של השראת שכינת הקב"ה על העם, באמצעות הכהנים. בשל כך, נהגו האבות לכסות את ראשי בניהם, כדי שלא יביטו בכהנים בשעה שהם עולים לדוכן[2], שהרי השכינה שורה שם ויש איסור להתבונן בשכינה. כמובן שתוך כדי כך מנצלים האבות את המעמד על מנת לברך את ילדיהם. אבל מזהיר אותנו ר' מנחם ריקאנטי: (1250- 1310 מקובל ופוסק שפעל באיטליה) באמרו שאין כאן ברכה ללא תנאי:

"...וברכת כהנים תהיה הברכה בהסכמה, רוצה לומר כי אין כח החסד להשפיע עד ישלמו המדות זו בזו לאמת ולשלום...ועליהם נאמר:האמת והשלום אהבו[זכריה ח:י"ט], ונעשו כולם אמת עם השלום לאחד, ואז הברכה באה בגבורה..." (ריקאנטי שמות פרק מ)

רבים בוודאי יתמהו, מה עניינה של ברכה זו אם הקב"ה חותם את הצווי לברך את בני ישראל, בכך שהוא מקור כל הברכות. אם כן מה יועילו הכהנים בנושאם את כפיהם? על כך עונה הרמב"ם:

"...ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה, שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקדוש ברוך הוא שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, הכהנים עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו..." (רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק טו)

אכן, אין עיקר הברכה תלוי בכהנים, אם כך, מדוע מצווה הקב"ה על הכהנים לברך את העם? נראה שהדבר קשור למעמדם ולשאר תפקידהם הרוחניים. שהרי הכהנים הם מבאי ביתו של הקב"ה – הם המשרתים במקדש, ולכן יש כאן משל למעלתו של העבד על פני השר, העבד מתוקף תפקידו רואה כל רגע את פני המלך, השר יראה פניו רק אם הוא נקרא אליו. כך הדבר, הכהנים הם משרתי הקב"ה לכן הם בבחינת עבד המשמש את רבו ואותו ניתן לנצל כדי לבקש על העם. עם זאת רבו בימינו האנשים המבקשים ברכות וקמיעות מכל מיני "מקובלים וידעונים" בחשבם שיש מעלה יתירה לברכה זו. לכן באו חכמים וקבעו: "..אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך.." כן, לפעמים הברכה נמצאת דווקא אצל האנשים הפשוטים. וכדי להמחיש את מעלת ברכתו של כל אדם, מספרת הגמרא:

"..אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי...ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך..." (ברכות ז:א)

כן, הקב"ה – מקור כל הברכות, מבקש מבן אנוש לברך אותו, מדוע, מה המסר בבקשה זו? נראה כי חכמים שצפו בעיני רוחם את התנהגות האדם בשעת מצוקה, רצו להעביר מסר שהברכה הגדולה נמצאת בפי האדם עצמו! הוא קרוב לעצמו יותר מכל אחד אחר. אין בדברים אלה כדי לבטל לחלוטין בקשת ברכה מפי רבנים, אך זאת בתנאי שהאדם ישים אל ליבו שהם בסה"כ התווך בין המתברך למברך. אסור להפוך כל רב, שתהיה מעלתו וכבוד מרוממים ככל שיהיו, למעמד של אליל! אם נשכיל להבין שאנו משתמשים בזכות תפילותיו של הרב המברך, גם נבין שאף כל ברכה מפי הדיוט יכולה להיות לה משמעות עצומה, שהרי נאמר "...שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.." (משנה אבות פ"ד) לכן יעצו לנו חכמים:

"...שאם רואה אדם בחלומו אפילו חרב על צוארו, ישכים לבית הכנסת וישמע ברכת כהנים ויכוין בברכותיו ויענה אמן אחריהם ואל יירא מחלומו, ואפילו הוא מבהיל ומפחיד, כי הברכה הזאת מבטלה, ואם תאמר מה לי לברכת הדיוט, הרי כתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם...הם מזכירים שמי ואני הוא המברך, דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.." (דרשות ר"י אבן שועיב פרשת נשא)

הנה כי כן, סגולתה של ברכת הכהנים עולה עשרות מונים על כל ברכה אחרת, אך כדי לזכות בה, ראוי כמובן להשכים לתפילת השחרית.

 

שבת שלום ומבורך

בן שושן אלעזר

 


 

[1] נראה ששם מתכוון ר' יוסי, שהוא עומד ע"י הכהנים – דבר שגם הוא בבחינת איסור, שהרי כדי להתברך, יש לעמוד לפניהם. על כל פנים גם אם הוא עלה לדוכן, הוא בוודאי לא ברך יחד עם הכהנים.

[2] ראוי לציין שאין זו הפעם הראשונה שאהרון הכהן מברך את העם, אבל על הפסוק : "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים" (ויקרא, ט', יב). אומר רש"י שנוסח הברכה שם היה: "ברכת כהנים - יברכך, יאר, ישא."

 

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ט

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר