עזרא ונחמיה -  עזרא בן שריה (הסופר) ונחמיה בן חכליה היו שני המנהיגים שעלו מבבל לירושלים בראש קבוצת גולים כ- 80 שנה אחרי הצהרת כורש.  עזרא ונחמיה לא עלו יחד; ככל הנראה עלה עזרא לפני נחמיה (כמו שמסופר בספר עזרא)
על-פי המסופר בספר עזרא פרק ז, היה עזרא בן שְׂרָיָה ממשפחת הכוהנים הגדולים (בית צדוק), ונוסף על כך היה "סופר" - תואר שהעיד על מעמדו הרשמי של עזרא כמנהיג רוחני של היהודים בממלכת פרס.   המושג "סופר" בקשר לעזרא אינו מתכוון למי שמעתיק או כותב ספרי תורה ומזוזות,  וכמובן שאינו מתכוון למושג סופר במשמעות של ימינו. התואר "סופר מהיר" שניתן לעזרא מופיע בתעודות מן המזרח הקדום כבר במאה ה- 13 לפני הספירה, והוא מעיד על מעמד רשמי בממלכה. עזרא קיבל מן המלך סמכויות נרחבות, שאפשרו לו עם בואו ארצה למנות שופטים ודיינים ולהנהיג את חוקי התורה. כתב הסמכות ("הַנִשְׁתְוָן") העניק לעזרא סמכויות לא רק על היהודים שחיו ביהודה, היא "יְהוּד מדינתא", אלא על כל היהודים בנציבות עבר הנהר.
עזרא פעל רבות לחיזוק התורה ולשמירת חוקיה, והוא ארגן טקס גדול של קריאת התורה במעמד כל העם. טקס זה נפתח בירושלים, בימים א-ב בחודש תשרי, ונמשך כל שבעת ימי חג הסוכות. בטקס זה של קריאת התורה היו נוכחים כל בני העם "מאיש ועד אישה וכל מבין לשמוע" (נחמיה פרק ח פס' 2). טקס זה של קריאת התורה בציבור היה מלווה בהסברים ובתרגום לארמית, מפני שרוב העולים לא הבינו עברית. עזרא גם שאף לחזק את אופייה היהודי של קהילת העולים מבבל, ועודד אותם להיבדל מעמי הארץ ולגרש את הנשים הנוכריות. וזאת על רקע המציאות של ריבוי נישואי תערובת, כאשר רבים מן העולים, ובהם גם כוהנים, נשאו להם נשים נוכריות בנות הארץ.
נחמיה בן חֲכַלְיָה, שעלה לירושלים בשנת 445 לפני הספירה (אחרי עזרא הסופר), המשיך את פעולתו הדתית והחברתית של עזרא.  הוא בנה את חומת ירושלים, נעל את שעריה בשבת (כלומר הנחיל את נוהל שמירת השבת בעיר), ועוד.