חידון חגי תשרי    
חזרה לדף הבית   תיכון רוגוזין קרית גת כתבה וערכה נטע פאר
שאלה 1
חודש תשרי על פי המקרא הוא:
החודש השני של השנה.
החודש השביעי של השנה.
החודש הראשון של השנה.
החודש השנים עשר.
שאלה 2
משמעות המושג "סליחות":
שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938
בקשת סליחה מחבר.
פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.
שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.
שאלה 3
מסימני ראש השנה:
שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.
תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.
תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
שאלה 4
"תשליך" הוא:
הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.
תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.
הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.
שאלה 5
"כתיבה וחתימה טובה":
מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.
מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
תפילה הנאמרת ביום כיפורים.
מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.
שאלה 6
מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום" ?
עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.
עברות שנעשו בין אדם לחברו.
עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.
עברות שלא ניתן לכפר עליהם.
שאלה 7
השופר שימש בעת העתיקה:
בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.
לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.
להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.
כל התשובות נכונות.
שאלה 8
סדר תקיעת השופר הוא:
תקיעה, שברים, תרועה.
תרועה, שברים, תקיעה.
שברים, תקיעה, תרועה.
תקיעה, תרועה, שברים.
שאלה 9
"בין כסה לעשור" הוא כינוי:
לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.
כל התשובות נכונות.
לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.
שאלה 10
"הימים הנוראים" הוא כינוי:
לימים מראש השנה ועד יום כיפור, שהם על פי ההלכה ימי דין ומשפט.
לימים של חודש אלול בהם נאמרים הסליחות.
למלחמת יום הכיפורים שחל בשנת 1973.
לכל הימים של חודש תשרי, שהם ימי תשובה.
שאלה 11
מהן ה"כפרות"?
ביטוי חיבה השגור בפי האמהות לילדיהן.
תפילה הנאמרת ביום הכיפורים, בו מבקשים כפרה על העוונות.
אוסף פיוטים ותפילות ליום הכיפורים.
מנהג הנערך לפני יום כיפור, ומטרתו לכפר על העוונות.
שאלה 12
תפילת "כל נדרי" היא:
תפילה הנאמרת בימי הסליחות לפני ערב ראש השנה.
תפילה הפותחת את ערב יום הכיפורים, ונאמרת לפני שקיעת החמה.
תפילה הנאמרת כאשר יהודי מאמין מחליט לנדור נדר.
תפילה הנאמרת ע"י יהודי מאמין בעת שעורך את טקס התשליך.
שאלה 13
"ונתנה תוקף" :
שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר.
פיוטים ומזמורים לשבת.
פיוט הנאמר לאחר תפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים.
תפילה הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.
שאלה 14
מהו ה"מחזור"?
תחילתו של מעגל השנה היהודי בסוף חודש אלול ובו קמים היהודים לסליחות.
ספר תפילות הנפרד מן הסידור, ובו התפילות לראש השנה, ליום הכיפורים, ולשלושת הָרְגָלִים.
ספר תפילות מיוחד המתחיל את מחזור קריאת התורה בשמחת תורה.
חזרה על דברי שליח הציבור בבית הכנסת בערב ראש השנה.
שאלה 15
"תפילת נעילה" היא:
תפילה הנאמרת בשמחת תורה כאשר נועלים את ספרי התורה בארון הקודש.
התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים, והיא נועלת את יום זה.
תפילה הפותחת את השנה החדשה ונועלת את קודמתה.
תפילה הנועלת את אחרון חגי תשרי – שמיני עצרת.
שאלה 16
חוגגים את חג סוכות לזכר:
הסוכות שבנו בני ישראל בעונת האסיף במטעים ובכרמים.
הסוכות שהקימו רועי הצאן בארץ ישראל.
הישיבה של בני ישראל בסוכות לאחר יציאתם ממצרים.
הסוכות שהקימו העולים לרגל לירושלים.
שאלה 17
ארבעת המינים מסמלים את:
ארבעה טיפוסים בעם ישראל: הטעם משול לעשיית מצוות, והריח למעשים טובים.
ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
ארץ ישראל וצמחייתה.
העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים.
שאלה 18
ה"אושפיזין" הוא כינוי ל:
מנהג לעריכת סעודת חג חגיגית בסוכה.
ירקות מבושלים כמו: דלעת סלק הנאכלים בערב ראש השנה.
אבות האומה שעל פי המסורת, מתארחים בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.
כינוי לארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, המברכים עליהם בסוכה.
שאלה 19
"שמיני עצרת" הוא:
יום בו מסיימים לקרוא את התורה, ומתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה בספר בראשית.
כל התשובות נכונות.
היום האחרון של חג הסוכות שנקרא גם שמחת תורה.
יום שמחת תורה, בו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות.
שאלה 20
מה היא שמחת בית השואבה?
חגיגה מיוחדת שנערכה בזמן שבית המקדש היה קיים, וקשורה לשאיבת מים לנסך.
שמחה שנערכת מידי שנה בישוב בית השואבה באזור ירושלים.
פולחן שנערך בימי בית המקדש בו התיזו מים על העולים לרגל.
שמחה שנערכה בימי חג הסוכות בה מזמינים אורחים לסוכה.