חידון חגי תשרי    
חזרה לדף הבית   תיכון רוגוזין קרית גת כתבה וערכה נטע פאר
שאלה 1
חודש תשרי על פי המקרא הוא:
החודש הראשון של השנה.
החודש השביעי של השנה.
החודש השני של השנה.
החודש השנים עשר.
שאלה 2
משמעות המושג "סליחות":
פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.
שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938
בקשת סליחה מחבר.
שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.
שאלה 3
מסימני ראש השנה:
תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.
שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.
שאלה 4
"תשליך" הוא:
תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.
הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.
הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.
שאלה 5
"כתיבה וחתימה טובה":
תפילה הנאמרת ביום כיפורים.
מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.
מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.
שאלה 6
מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום" ?
עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.
עברות שנעשו בין אדם לחברו.
עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.
עברות שלא ניתן לכפר עליהם.
שאלה 7
השופר שימש בעת העתיקה:
כל התשובות נכונות.
בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.
לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.
להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.
שאלה 8
סדר תקיעת השופר הוא:
תקיעה, תרועה, שברים.
תקיעה, שברים, תרועה.
תרועה, שברים, תקיעה.
שברים, תקיעה, תרועה.
שאלה 9
"בין כסה לעשור" הוא כינוי:
כל התשובות נכונות.
לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.
לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.
שאלה 10
"הימים הנוראים" הוא כינוי:
למלחמת יום הכיפורים שחל בשנת 1973.
לימים של חודש אלול בהם נאמרים הסליחות.
לימים מראש השנה ועד יום כיפור, שהם על פי ההלכה ימי דין ומשפט.
לכל הימים של חודש תשרי, שהם ימי תשובה.
שאלה 11
מהן ה"כפרות"?
ביטוי חיבה השגור בפי האמהות לילדיהן.
אוסף פיוטים ותפילות ליום הכיפורים.
מנהג הנערך לפני יום כיפור, ומטרתו לכפר על העוונות.
תפילה הנאמרת ביום הכיפורים, בו מבקשים כפרה על העוונות.
שאלה 12
תפילת "כל נדרי" היא:
תפילה הפותחת את ערב יום הכיפורים, ונאמרת לפני שקיעת החמה.
תפילה הנאמרת ע"י יהודי מאמין בעת שעורך את טקס התשליך.
תפילה הנאמרת בימי הסליחות לפני ערב ראש השנה.
תפילה הנאמרת כאשר יהודי מאמין מחליט לנדור נדר.
שאלה 13
"ונתנה תוקף" :
שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר.
פיוטים ומזמורים לשבת.
פיוט הנאמר לאחר תפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים.
תפילה הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.
שאלה 14
מהו ה"מחזור"?
ספר תפילות הנפרד מן הסידור, ובו התפילות לראש השנה, ליום הכיפורים, ולשלושת הָרְגָלִים.
חזרה על דברי שליח הציבור בבית הכנסת בערב ראש השנה.
תחילתו של מעגל השנה היהודי בסוף חודש אלול ובו קמים היהודים לסליחות.
ספר תפילות מיוחד המתחיל את מחזור קריאת התורה בשמחת תורה.
שאלה 15
"תפילת נעילה" היא:
תפילה הנועלת את אחרון חגי תשרי – שמיני עצרת.
תפילה הפותחת את השנה החדשה ונועלת את קודמתה.
תפילה הנאמרת בשמחת תורה כאשר נועלים את ספרי התורה בארון הקודש.
התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים, והיא נועלת את יום זה.
שאלה 16
חוגגים את חג סוכות לזכר:
הסוכות שהקימו העולים לרגל לירושלים.
הסוכות שהקימו רועי הצאן בארץ ישראל.
הישיבה של בני ישראל בסוכות לאחר יציאתם ממצרים.
הסוכות שבנו בני ישראל בעונת האסיף במטעים ובכרמים.
שאלה 17
ארבעת המינים מסמלים את:
ארץ ישראל וצמחייתה.
ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים.
ארבעה טיפוסים בעם ישראל: הטעם משול לעשיית מצוות, והריח למעשים טובים.
שאלה 18
ה"אושפיזין" הוא כינוי ל:
כינוי לארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, המברכים עליהם בסוכה.
ירקות מבושלים כמו: דלעת סלק הנאכלים בערב ראש השנה.
מנהג לעריכת סעודת חג חגיגית בסוכה.
אבות האומה שעל פי המסורת, מתארחים בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.
שאלה 19
"שמיני עצרת" הוא:
יום שמחת תורה, בו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות.
כל התשובות נכונות.
היום האחרון של חג הסוכות שנקרא גם שמחת תורה.
יום בו מסיימים לקרוא את התורה, ומתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה בספר בראשית.
שאלה 20
מה היא שמחת בית השואבה?
פולחן שנערך בימי בית המקדש בו התיזו מים על העולים לרגל.
שמחה שנערכת מידי שנה בישוב בית השואבה באזור ירושלים.
חגיגה מיוחדת שנערכה בזמן שבית המקדש היה קיים, וקשורה לשאיבת מים לנסך.
שמחה שנערכה בימי חג הסוכות בה מזמינים אורחים לסוכה.