חידון חגי תשרי    
חזרה לדף הבית   תיכון רוגוזין קרית גת כתבה וערכה נטע פאר
שאלה 1
חודש תשרי על פי המקרא הוא:
החודש השביעי של השנה.
החודש השנים עשר.
החודש השני של השנה.
החודש הראשון של השנה.
שאלה 2
משמעות המושג "סליחות":
בקשת סליחה מחבר.
שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938
שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.
פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.
שאלה 3
מסימני ראש השנה:
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.
תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.
תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.
שאלה 4
"תשליך" הוא:
הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.
הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.
תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.
שאלה 5
"כתיבה וחתימה טובה":
תפילה הנאמרת ביום כיפורים.
מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.
מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.
שאלה 6
מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום" ?
עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.
עברות שנעשו בין אדם לחברו.
עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.
עברות שלא ניתן לכפר עליהם.
שאלה 7
השופר שימש בעת העתיקה:
כל התשובות נכונות.
בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.
לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.
להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.
שאלה 8
סדר תקיעת השופר הוא:
תקיעה, תרועה, שברים.
תקיעה, שברים, תרועה.
שברים, תקיעה, תרועה.
תרועה, שברים, תקיעה.
שאלה 9
"בין כסה לעשור" הוא כינוי:
לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.
לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.
כל התשובות נכונות.
שאלה 10
"הימים הנוראים" הוא כינוי:
לימים של חודש אלול בהם נאמרים הסליחות.
לכל הימים של חודש תשרי, שהם ימי תשובה.
לימים מראש השנה ועד יום כיפור, שהם על פי ההלכה ימי דין ומשפט.
למלחמת יום הכיפורים שחל בשנת 1973.
שאלה 11
מהן ה"כפרות"?
ביטוי חיבה השגור בפי האמהות לילדיהן.
מנהג הנערך לפני יום כיפור, ומטרתו לכפר על העוונות.
אוסף פיוטים ותפילות ליום הכיפורים.
תפילה הנאמרת ביום הכיפורים, בו מבקשים כפרה על העוונות.
שאלה 12
תפילת "כל נדרי" היא:
תפילה הנאמרת ע"י יהודי מאמין בעת שעורך את טקס התשליך.
תפילה הפותחת את ערב יום הכיפורים, ונאמרת לפני שקיעת החמה.
תפילה הנאמרת כאשר יהודי מאמין מחליט לנדור נדר.
תפילה הנאמרת בימי הסליחות לפני ערב ראש השנה.
שאלה 13
"ונתנה תוקף" :
תפילה הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.
פיוטים ומזמורים לשבת.
פיוט הנאמר לאחר תפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים.
שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר.
שאלה 14
מהו ה"מחזור"?
ספר תפילות הנפרד מן הסידור, ובו התפילות לראש השנה, ליום הכיפורים, ולשלושת הָרְגָלִים.
תחילתו של מעגל השנה היהודי בסוף חודש אלול ובו קמים היהודים לסליחות.
ספר תפילות מיוחד המתחיל את מחזור קריאת התורה בשמחת תורה.
חזרה על דברי שליח הציבור בבית הכנסת בערב ראש השנה.
שאלה 15
"תפילת נעילה" היא:
התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים, והיא נועלת את יום זה.
תפילה הנאמרת בשמחת תורה כאשר נועלים את ספרי התורה בארון הקודש.
תפילה הנועלת את אחרון חגי תשרי – שמיני עצרת.
תפילה הפותחת את השנה החדשה ונועלת את קודמתה.
שאלה 16
חוגגים את חג סוכות לזכר:
הישיבה של בני ישראל בסוכות לאחר יציאתם ממצרים.
הסוכות שבנו בני ישראל בעונת האסיף במטעים ובכרמים.
הסוכות שהקימו העולים לרגל לירושלים.
הסוכות שהקימו רועי הצאן בארץ ישראל.
שאלה 17
ארבעת המינים מסמלים את:
ארבעה טיפוסים בעם ישראל: הטעם משול לעשיית מצוות, והריח למעשים טובים.
העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים.
ארץ ישראל וצמחייתה.
ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
שאלה 18
ה"אושפיזין" הוא כינוי ל:
ירקות מבושלים כמו: דלעת סלק הנאכלים בערב ראש השנה.
מנהג לעריכת סעודת חג חגיגית בסוכה.
אבות האומה שעל פי המסורת, מתארחים בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.
כינוי לארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, המברכים עליהם בסוכה.
שאלה 19
"שמיני עצרת" הוא:
יום בו מסיימים לקרוא את התורה, ומתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה בספר בראשית.
היום האחרון של חג הסוכות שנקרא גם שמחת תורה.
יום שמחת תורה, בו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות.
כל התשובות נכונות.
שאלה 20
מה היא שמחת בית השואבה?
חגיגה מיוחדת שנערכה בזמן שבית המקדש היה קיים, וקשורה לשאיבת מים לנסך.
שמחה שנערכת מידי שנה בישוב בית השואבה באזור ירושלים.
שמחה שנערכה בימי חג הסוכות בה מזמינים אורחים לסוכה.
פולחן שנערך בימי בית המקדש בו התיזו מים על העולים לרגל.